חזון החברה - על רגל אחת

ב-24/06/2009 התקיימה הועידה השישית לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. הוועידה, שהיא הכנס הגדול ביותר בתחום ה- SMB לקידום עסקים קטנים ובינוניים, עסקה בפתרונות פיננסיים וטכנולוגים עבור עסקים. לדברי באי הכנס, עמדה לי הזכות להיות אחד הדוברים הבולטים בכנס, מתוקף תפקידי כמנהל הכללי של רשת "שמרת הזורע". בין שלל הרצאות שהתייחסו דווקא לשירותי מיחשוב מרוחקים, קמפיינים אינטראקטיבים ומודלים מורכבים של אסטרטגיות במשבר, בחרתי לדבר דווקא על הליבה המרכזית של החברה, הרעיון, המשימה העיקרית.

בתום הועידה, נשאלתי האם העיסוק בחזון החברה אינו ברור מאליו, השבתי: המדיה חייבת להיות תואמת למדיום. כאשר הפלטפורמה הינה נאום קצר במסגרת ועידת ישראל לעסקים בינוניים וקטנים, אזי העיסוק באסטרטגיות קצה הוא מאד מעניין אך לרוב נשאר בגדר תיאוריה. לעסק הקטן אין את המשאבים לעסוק באסטרטגיית האוקיינוס הכחול למשל. הבעיות המרכזיות נמצאות דווקא בשאלות הכי בנאליות, בשאלות שנמצאות בליבת האירגון. דוגמא טובה לכך היא בית קליה קטן, שהוא גם עסק משפחתי. יכול להיות שהם שכרו בעבר יועץ עסקי שכתב חזון יפה שתלוי עד היום במסדרון.. אבל זה בסך הכל נייר.

למה הכוונה - חזון ?

הכוונה היא למהותה של החברה. נחזור לבית הקליה: האבא, שייסד את העסק רוצה דבר אחד, הדוד, שהגיע כשותף של האבא, רוצה דבר אחר, והעובדים בכלל לא מבינים מה רוצים מהם. לאן יגיע עסק כזה ? מה תכליתו ? יכול להיות שזה מאוד ברור מאליו אבל זו הבעיה. מרבית העסקים בישראל, גם אם זה נתון עצוב אינם מנוהלים הם מתגלגלים.

מדוע חברות צריכות רעיון מרכזי או חזון או משימה ? האם חברה לא יכולה לפעול בלי חזון ? האם כל חברה צריכה חזון ? ומה קורה כשאין ? ניתן לסקור עשרות דוגמאות שונות, אך דווקא הנוח ביותר להדגמא יהיה הצבא. צה"ל הוא האירגון המנוהל הגדול ביותר בישראל, כולנו בעלי מניות בו, מרביתנו עבדנו בו תקופה של מספר שנים ויש לנו נגישות אליו. יש הרבה צבאות בעולם, אבל מה הופך את צה"ל לאחד הצבאות הטובים ביותר? התשובה, לשיטתי נמצאת בערך המרכזי של תורת הלחימה והוא "אחדות המטרה".

לא כל חברה שיש לה חזון ברור ומוגדר תהפוך ל"ביזנס", אבל בוודאות חברה, שאין לה את זה, שמטרותיה אינן ברורות לעולם לא תהפוך לכזו. כל אחד מכיר את דו"ח וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השניה. אחת הבעיות העיקריות על פי חברי הוועדה הן: "בעיות בהגדרת מטרות העל, העדר ראיה אסטרטגית, שינוי תכוף של היעדים". די בכך שאזכיר שלמבצע הקרקעי ביומיים האחרונים קראו "שינוי כיוון מס' 11″ (ע' 377 לדו"ח). דבר המלמד כי גם הצבא הטוב בעולם, מתחיל להתבלבל כשהוא לא בדיוק יודע לאן הוא רוצה ללכת. אינני נכנס כאן
לניתוח הלחימה אלא למשמעויות של העדר "אחדות המטרה".

כדי לחדד את ההבדל שבין "להתגלגל" לבין "לנהל" אפנה לאחד הציטוטים האלמותיים מתוך ספר הילדים "עליזה בארץ הפלאות":

"חתול" שאלה עליזה, "התואיל להגיד לי בבקשה באיזו דרך עלי ללכת?"
השיב החתול: "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע".
ענתה עליזה: "לא כל-כך איכפת לי לאן".
השיב החתול: "אם כך, זה ממש לא משנה באיזו דרך תלכי".

בלי המטרה / החזון / האסטרטגיה ניהול העסק הוא בערך כמו להגיע לתחנה המרכזית בת"א ולעלות על אוטובוס בלי יעד ובלי תוכנית. הרפתקאה מעניינת אולי תהיה, אבל העסק יתגלגל ויתנהל לו עד שיגמר הדלק ומה אז?

אז מה עושים הלכה למעשה?

בודקים בזכוכית מגדלת את האסטרטגיה. שואלים שאלות קשות. לאן רוצים ללכת? מהן המטרות? מהו החזון? איך רוצים להגיע לשם? מה אנחנו עושים או נעשה כדי להגיע לשם? וכו' ... אני מאמין גדול בחזון שאנשי החברה עצמם קובעים. ניתן תמיד להעזר בייעוץ חיצוני, אך אסטרטגיה צריכה להכתב בדם ליבם של בעלי ועובדי החברה, כזו שהם גם יוכלו לממש לטווח הקצר והארוך.